עמותת הדרך

קורס 12 צעדים מחזור עשירי - ייפתח ב 8.4.18 יתקיים בחיפה, מכל...
מנהלת האתר - עודכן ב:20/02/2018
נפגשים במעגל - מתוך יום עיון במסגרת קורס 12 צעדים
מנהלת האתר - עודכן ב:10/12/2017
לימודי תעודה "יועצים לתכנית 12 הצעדים" – 12-step counselor מ...
מנהלת האתר - עודכן ב:10/12/2017
יום עיון 11.61
מנהלת האתר - עודכן ב:07/05/2017
כנס בוגרים - מעגלי השינוי 13.9.16 יום שלישי בין השעות 10:00-...
מנהלת האתר - עודכן ב:29/08/2016
ביקור וועדת הכנסת
מנהלת האתר - עודכן ב:04/07/2016
נפגשים במעגל4
מנהלת האתר - עודכן ב:02/06/2015
חדש באישפוזית הדרך- תוכנית ייחודית לגמילה לנשים. נפתחה התוכנ...
מנהלת האתר - עודכן ב:26/06/2014
מנהלת האתר - עודכן ב:25/05/2014
כנס בוגרים גדול יתקיים ביום שני 23/06/14 בקהילת הדרך כולל חל...
מנהלת האתר - עודכן ב:25/05/2014

תוכנית 12 הצעדים

(29/07/2014 17:41)
flx_4077006_1178378_01_3

ד"ר אמנון מיכאל, 

 מנכ"ל עמותת הדרך

 

 

תוכנית 12 הצעדים, אשר נוסדה ב"אלכוהוליסטים אנונימיים" (Alcoholics Anonymous - AA) , היא גישה להחלמה מאלכוהוליזם או מהתמכרות בכלל. גישה זו התפתחה על-ידי אלכוהוליסטים סביב 1935, כאשר אלכוהוליזם נחשב כחסר תקווה בקרב אנשי הרפואה וככישלון מוסרי אצל רוב האנשים. ביל וילסון וד"ר בוב סמיט (Bill Wilson & Dr. Bob Smith) שניהם אלכוהוליסטים מיואשים, בשלבים המאוחרים של האלכוהוליזם חברו יחד כדי ליצור פגישות לתמיכה הדדית-אנונימית. את העקרונות הבסיסיים הם השאילו מקבוצת אוקספורד (Oxford Group) שהייתה תנועה נוצרית-פרוטסטנטית. הרעיונות שלהם אוגדו לבסוף יחד לספר שנקרא, אולי מטפורית, בשם  "הספר הגדול" ("the Big Book").

בלב ליבה של תוכנית ה- AA מוצעים 12 עקרונות להחלמה הנקראים - 12 הצעדים 12 step of Alcoholics Anonymous (ראה נספח 1) המלוות ב-12 המסורות. התוכנית מתוכננת בקפידה, צעד אחר צעד, כך שמכורים, חברי התוכנית, יעזרו איש לרעהו להשיג ניקיון או פיקחות (sobriety) ויעשו את ההתמרה הרוחנית הנחוצה לקיום חיים "נקיים" ומשמעותיים (Davis & Jansen, 1998). 12 עקרונות ההדרכה הללו עזרו ביצירת וביציבותן של יותר מ-87,000 קבוצות עם יותר מ-1.5 מיליון חברים, בספירה שנערכה בשנת 1993, בכל רחבי העולם (AA World Services, 1993) וכמובן עוד מספר רב יותר של מכורים לסמים (NA) וקבוצות אחרות (ישנן יותר מ- 350 סוגי קבוצות...).  ההצלחה והתרומה של קבוצות אלה להחלמת מכורים מהתמכרות איננה מוטלת בספק; בעיקר השלוב בין טיפול פורמאלי והשתתפות בפגישות AA אשר נמצאו כמשתנים מנבאים ניקיון/פיקחות לאחר 10 שנים מאז ההינזרות (ראה תיאור מחקרים שונים אצל (Davis & Jansen, 1998. גישת 12 הצעדים אף הפכה להגישה של אנשי הטיפול עפ"י מודל המחלה (Zimberg, 1993).

צעד I בתוכנית הצעדים אומר: "הננו מודים שאנו חסרי-אונים מול התמכרותנו, ושחיינו הפכו בלתי-מנוהלים". צעד זה אומר, בעצם, 'פגוש את המציאות, וותר על האשליה שאתה בשליטה, אבדת את כוח או יכולת הבחירה בשתייה'. קבלת מטאפורת חוסר-האונים, ולפיכך קבלת מגבלות הפרט, פועלת כנגד המסר הדומיננטי של התרבות המערבית המכריזה על "עצמאות, תחרות וכוח-רצון". בייטסון (Bateson, 1971) טוען ש- AA מספק מטאפורה פרדוכסלית שבו "חווית התבוסה לא רק משכנעת את האלכוהוליסט ששינוי נחוץ והכרחי; היא עצמה הצעד הראשון בשינוי זה... להיות מובס ע"י הבקבוק ולדעת שזהי החוויה 'הרוחנית' הראשונה" (עמ' 313). לכן, חוסר-אונים בהקשר זה הוא מטאפורה של התחברות והתמרה ולא של בידוד והקטנה. נוכל אולי לומר שתפיסת חוסר-האונים ב- AA  או ב- NA היא תפיסה של כוח הבא מבפנים לעומת כוח הבא מבחוץ. הבנה זו חסרה, לעיתים, לאנשי מקצוע הנפגשים עם "רעיון חוסר-האונים" או עם "תפיסת המחלה" בקרב מטופליהם, ובעיקר עובדים-סוציאליים הדוגלים ב"גישת הכוחות" (כהן ולונטל, 2005).

רעיון המחלה (disease concept) מספק אמצעי להרחבת האבחון והטיפול באלכוהוליזם ובהתמכרות ועושה שירות גדול בהקלת נטל האשמה הן מן המכורים והן מבני משפחותיהם. למרות ש"הספר הגדול" נמנע משימוש במילה מחלה ("disease"), הוא השתמש במילים  "malady", "illness", "allergy" כדי לתאר את חוסר-התקווה במצבם של אלכוהוליסטים פעילים. ביל ווילסון עצמו תמיד הזכיר את דאגתו מייחוס 'מחלה' (disease)  לאלכוהוליזם מכיוון שקיווה להימנע מהוויכוח הרפואי לגבי קיומה או אי-קיומה של "ישות-מחלה" ספציפית (Kurtz, 1979). מחלה כמטאפורה הינה שכיחה לאורך ההיסטוריה וכוללת את הצרעת כ"חטא", "המגיפה השחורה" של אירופה המנוונת, השחפת כ"מוות הלבן" בסלמס שבערים התעשייתיות, והזדוניות של "הסרטן" הממאיר, הבלתי-נשלט והתאב בתקופה הפוסט-מודרנית. "אלכוהוליזם" ו"התמכרות" משמשות כמטאפורות דומות לתחושת הבידוד והייאוש בחיים המודרניים. חברי AA רבים רואים באלכוהוליזם או בהתמכרות בכלל "מחלה" בעלת שלושה מימדים; פיזי, נפשי ורוחני כאשר זה האחרון הוא המשמעותי ביותר. ראיה זו מציעה מסגרת הוליסטית שבה החלק הפיזי, הנפשי, ובמיוחד  זה הרוחני, חייבים להשתלב ולהתאחד (integrated). ההחלמה, מן הצד השני, מכילה אף היא את שלושת המימדים הללו.

התמודדות עם שאלת הבחירה והאחריות: רבות נכתב ודובר בעניין הבחירה של מתמכרים להתחיל להשתמש ולאחר מכן להתמכר. מודל תפיסתי-תיאורטי זה, המתמקד במניעים לא מודעים או ב"אישיות מתמכרת" כזו או אחרת, חוטא לעצם הטיפול במתמכרים. כל ניסיון להביא את המכור להכרה ב"בחירה" שלו להשתמש ולעמת אותו בנוסח: "אתה מתאר משפחה קשה האם כל אחיך מכורים?" או "השכונה הייתה שכונת מצוקה מלאה סמים אבל בטח לא כולם נרקומנים?", נועדה לכישלון וחמור מכך להאשמה של המטופל.

כיצד אנו יכולים לעמת בנושא הבחירה (לשפוט) ילד שחווה התעללות מינית בגיל 8? או כיצד ניתן לשפוט מטופל שתהליך הסוציאליזציה שלו כלל פתרונות כימיים לבעיות? הסם הוא לא בחירה, באופן ה"נקי" של המילה - הוא הרע במיעוטו. הסם מהווה אור בקצה המנהרה לעומת החושך שבו האדם נמצא. נוכל להשתמש בדימוי מעניין: ישנו בנין בן 8 קומות ובחורף יש ברק שפוגע בבנין, האם אנו יכולים לנחש באילו קומות ובאילו בתים הברק יפגע ואת אילו טלוויזיות הוא יהרוס?? נכון שהרבה אנשים עברו חוויות טראומטיות ולא התמכרו, אבל כמובן שאמירה כזו אין בה ולא כלום - הן מההיבט הפנומנולוגי (כל אדם תופס את העולם מנקודת מבט אישית וייחודית) והן מן ההיבט של "הברק" איננו יכולים לנחש במי הוא יפגע, למה, ומה "העמידות" של הטלוויזיה שלנו...

לפיכך הדרך הטובה להתמודד עם הבחירה ההיסטורית היא להימנע ממנה ולעסוק יותר בחוויה האישית של ההתמכרות ללא חיפוש הבנה/מודעות לאלמנטים "אובייקטיביים". אין הדבר קשור ולא כלום לעניין האחריות להתמודד ולהתגייס לעבודה הארוכה והקשה שנקראת החלמה. בהקשר זה נוכל להשתמש במשפט מתוך ה-AA  : "אנו לא אחראים למחלתנו, אבל אנו כן אחראים להחלמתנו, לא חשוב איפה היינו אלא לאן אנו הולכים". הצעדים בתוכנית 12 הצעדים מנוסחים ברוח זו. ניתן לראות כי בכל אחד מן הצעדים משולב גם מוטיב שמדגיש את האחריות של המכור; "הודינו", "הגענו", "החלטנו", "ערכנו", "ביקשנו", "ניסינו" וכו'. אחריות אצל מטופל מתחילה עם ההכרה בבעיה הקיימת. רובם אינם לוקחים אחריות על התמכרותם ומציגים תפיסה, ש"היא" (ההתמכרות) "אחראית" עליהם. אחריות המטופל מתחילה מאותם מרכיבים של בחירה "כאן ועכשיו", ונמשכת בלקיחת אחריות במרכיבים מעשיים כמו התמדה, רצינות, כבוד למסגרת הטיפולית ולמטפל עצמו. "כשאדם מסוגל להגיד 'הנני אחראי', הוא בעצם זונח את ההכחשה וההתעלמות ומפסיק להאשים. הוא מודה בבעיותיו ועובר לחיפוש אחר הדרך להחלמה" ("רק להיום", ספטמבר 12).  ככל שהמטופל מתקדם בתהליך ההחלמה, אחריותו גדלה בהתאם. אחריות המטפל לעזור למטופל לזהות ולהתחבר לחלקים היותר כמוסים ונסתרים באישיותו על-ידי איפשור הבעת רגשותיו, מחשבותיו ופחדיו. אחריות המטפל היא לגרום למטופליו לקחת אחריות על מצבם ועל בחירותיהם. הן תפיסת המחלה והן תפיסת הבחירה לא מורידים אחריות מן המטופל, נהפוך הוא; כאשר אדם חולה בשפעת (ולא ברור או לא חשוב מה הגורם...)  מוטלת עליו אחריות רבה להתלבש חם ולהשגיח על עצמו, בטח יותר מאחד שאינו חולה...

"האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת הר ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה מכובד עצמה. הם סברו, ובמידה רבה של צדק, כי אין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין בה תקווה" (קאמי, 1978). אצל סיזיפוס שעת התודעה מגיעה בעקבות העייפות והמיאוס משרשרת הפעולות הטכניות והאבסורדיות בחייו. סיזיפוס מבין כי הסלע שלו הוא החפץ שלו וכי גורלו שייך לו. כך גם המכור מבין כי התמכרותו היא חלק מחייו וכי גורלו נוצר על ידו. הבנה זו, עם כל הכאב הגלום בה, מהווה אות לניצחונו. אין פרוש הדבר כי האדם משלים עם מר גורלו ואינו נדרש להיאבק  בהתמכרותו. פירוש הדבר כי האדם המכור מקבל  את העובדה שהתמכרותו היא חלק אינטגרלי מחייו ובה בעת, עליו להחיות כל פעם מחדש את האבסורד שבחייו, דהיינו את התמכרותו. בכך, האדם המכור הינו מורד אשר מערער על עולמו ובוחן את התמכרותו. "אין מראה יפה יותר לאדם פקוח עיניים ממראה התבונה הנאבקת עם מציאות שהיא למעלה ממנה" (קאמי, 1978).

קאמי, בעזרת סיפורו של סיזיפוס מציע לנו, בעצם, "מסלול חיים" אחר לחייו האבסורדיים של המכור. לפיו, המכור ימשיך בדרך של שימוש עד שזו תהיה מאוסה ובלתי נסבלת עליו. בנקודה זו יגיע ל"שעת התודעה". בשעה זו נכנע המכור להתמכרותו אך אין הוא נכנע לחיים ולגורל המר ש"הוכתב" על-ידי הסם. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בA-.N בספר "רק להיום" מדובר על כניעה ללא תנאי: "רבים מאיתנו ניסו כל דבר אפשרי, הפעילו כוח, כדי למלא את החור הרוחני שבתוכנו. שום דבר לא מילא את זה, לא סמים, לא שליטה, לא מין, לא כסף, לא רכוש, לא כוח ולא יוקרה... חוסר הוודאות שלנו אינו משפיע על האמת הבסיסית- אנו חסרי אונים... עלינו להיכנע". הכרה זו מאפשרת למכור לחוש את נצחונו. כעת, יכול הוא להתחיל להתמודד עם מחלתו ולמרוד במציאות שהיא מעבר להבנתו. כדי לעשות כן עליו להחיות כל העת את התמכרותו ולהנציח את העובדה כי חסר אונים הוא אל מול התמכרותו.

כניעה: המכור, כחלק אינטגרלי של כל התמכרות, אינו מודע ולעיתים קרובות מכחיש את בעייתו/התמכרותו או את הסבל הכרוך בה לעצמו ולסביבה. ההודאה שהאדם הוא חסר-אונים מול ההתמכרות שלו, כפי שחברי A.A או N.A   מדגישים, או שהאדם אינו יכול לשתות מבלי לאבד שליטה היא מאד מעציבה וגורמת לכאב. היא נחוות כפגם בעצמי. זהו תהליך מורכב - ההודאה היא לכאורה כשלון, אי-יכולת, אימפוטנטיות למרות שבצורה פרדוכסלית ההודאה בחוסר אונים היא גדילה רוחנית ראשונה של שליטה  (Bateson, 1971). הקוון הבודהיסטי: "כניעה היא הדרך הנעלה ביותר של שליטה", עשוי לעזור לנו להבין את צעד 1 המדבר על חוסר אונים.

על המכור לשאול את עצמו (או להישאל):

1) האם אני יכול לשלוט בשימוש בסמים

2)  האם אני רוצה להפסיק את השימוש

3)  האם אני מוכן לעשות כל מה שנדרש עמ"נ להחלים.

תוכנית 12 הצעדים - עקרונות

1.   תוכנית 12 הצעדים נולדה ע"י מכורים כמענה לבעיות ייחודיות של מכורים:

      הכחשה, אמביוולנטיות, האשמה, הונאה - עצמית, גרנדיוזיות.

2.   תוכנית 12 הצעדים איננה שיטה טיפולית קלאסית, אלא פילוסופיה רוחנית

       המציעה דרך חיים חדשה באמצעות יישום פרקטי ומובנה.

3.   התוכנית מאמינה שהתמכרות היא מחלה שאיננה ניתנת לריפוי, אך ניתנת

      לטיפול וההחלמה הינה תהליך שלא מסתיים לעולם.

4.   ההחלמה עוברת דרך מסלול ספירלי של 12 הצעדים ודורשת בין היתר כניעה

      מוחלטת, חוסר - אונים, בקשת עזרה והסתמכות על כוח גדול חיצוני לנו.

5.   לכן, תוכנית 12 הצעדים נועדה להעצים אנשים ע"י "צמצומם" ו"תבוסתם",

      ולאפשר זהות, שייכות והזדהות.

6.   החלמה מושגת באמצעות התמרה רוחנית הנחוצה לקיום חיים נקיים

      ומשמעותיים, ומזמינה התבוננות וחקירה פנימית.

7.   אחריות המטופל מתחילה עם הודאה והכרה בבעיה וממשיכה בפעולות ברורות

      ומתוכננות.

8.   התמכרות היא טוטלית - המהלך שלה הוא אוניברסלי ולכן החלמה והימנעות

      היא טוטלית, ואוניברסלית.

9.   מכיוון שהיא מטא - גישה , היא עשוייה להכיל בתוכה את כל הגישות האחרות

      ובלבד שיפעלו עפ"י הקווים המנחים לעיל.

10. היזהר, אם תאמין ותפעל עפ"י גישה רוחנית, ובמיוחד זו של 12 הצעדים, ייתכן

      ויקראו לך "מכור".

עמותת הדרך, אתר מקורות, עילבון, ת.ד. 537
טל: +972 054 227 3439, פקס: +972(4)9821060, דוא"ל: haderech@netvision.net.il